מֹשֶׁה כָתַב חֲמִשָּׁה סִפְרֵי תוֹרָה. וְחָזַר וְכָתַב פָּרָשַׁת בָּלָק וּבִלְעַם. וְכָתַב סִפְרוֹ שֶׁל אִיּוֹב.
Pnei Moshe (non traduit)
וכתב ספרו של איוב. דס''ל כמ''ד בבבלי התם דבימי משה היה ודריש לה מדכתיב הכא מי יתן איפוא ויכתבון מלי וכתיב התם ובמה יודע איפוא:
דָּרַשׁ רִבִּי עֲקִיבָה. וַיִּחַר אַף אֱלִיהוּ בֶן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי מִמַּשִׁפָּחַת רָם. אֱלִיהוּ זֶה בִּלְעָם. בֶּן בַּרַכְאֵל. שֶׁבָּא לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל וּבֵירְכָן. וְלֹא אָבָה י֨י אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמוֹעַ אֶל בִּלְעָם. הַבּוּזִי. שֶׁהָֽיְתָה נְבוּאָתוֹ בְזוּיָה. נוֹפֵל וּגְלוּי עֵינַיִם. מִמִּשְׁפָּחַת רָם. מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק. אָמַר לוֹ רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. אִין הוּא הוּא. כְּבָר כִּסָּה עָלָיו הַמָּקוֹם. וְאִין לֵית הוּא הוּא. עָתִיד לְהִתְוַכֵּחַ עִמָּךְ. אֶלָּא אֱלִיהוּ זֶה יִצְחָק. בֶּן בַּרַכְאֵל. בֶּן שֶׁבֵּירְכוֹ הָאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר וַיְּבָרְכֵהוּ י֨י. הַבּוּזִי. 26a שֶׁבִּיזָּה כָל בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה בְשָׁעָה שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. מִמִּשְׁפָּחַת רָם. בֶּן אַבְרָם.
Pnei Moshe (non traduit)
שביזה כל בתי עכומ''ז. שכיסו כל פני עכומ''ז בושה שראו שמסר עצמו על קדושת השם:
אין הוא הוא. אם אליהוא בלעם הוא כבר כסה עליו המקום ואתה מגלהו:
ולא אבה וגו'. וכתיב ויהפוך ה' אלהי' את הקללה לברכה ודריש לה שהוא בעצמו בירכן על כרחו:
משנה: מִי שֶׁקִּינֵּא לָהּ וְנִסְתְּרָה אֲפִילוּ שָׁמַע מִן הָעוֹף הַפּוֹרֵחַ יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מִשֶּׁיִּשְׂאוּ וְיִתְּנוּ בָהּ מוֹזְרוֹת בַּלְּבָנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
משישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה. נשים הטוות לאור הלבנה כלומר משום סתירה שאין בה שני עדים אינה נאסרת עליו ור' יהושע לטעמיה דאמר בפ' קמא משקה לה על פי שנים מיהו כשישאו ויתנו מוזרות בלבנה בהפריצותה מכוער הדבר ותצא דהא אפי' מיא תו לא בדקי לה כדדריש בבבלי פ''ק דף ו' וטהורה היא ולא שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה והלכה כר' יהושע:
אפי' שמע מן העוף הפורח. שנסתרה יוציא ויתן כתובה ור' אליעזר לטעמיה דאמר בריש פ''ק סתירה לא בעיא עדות ואפי' עבד ואפי' שפחה נאמנין דהיינו נמי כעוף הפורח דאיתקש' סתירה לטומאה דכלהו מהימני בה הילכך נאסרה עליו ואם אינו רוצה להשקותה יוציא ויתן כתובה:
מתני' מי שקינא לה ונסתרה. אם לאחר שקינ' לה נסתרה:
אִישׁ תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע. אָמַר רִבִּי תַחְלִיפָא קַיְסָרִיָּא. שֶׁהָיָה וַותְּרָן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא. וּמָאן דְּלֵית הוּא וַותְּרָן לֵית הוּא כָשֵׁר. אֶלָּא שֶׁהָיָה מְוַותֵּר עַל קִלְלָתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
סליק פירקא בס''ד
אלא שהיה מוותר על קללתו. שהיו מקללין אותו ומעביר על מדותיו למחול להן:
ומאן דלית הוא זותרן לית הוא כשר. בתמיה דדרשת הכי מדכתיב וירא אלהים:
הלכה: מִי שֶׁקִּינֵּא לָהּ וְנִסְתְּרָה כול'. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּיי. כָּל הָהֵן פִּירְקָא מִשֶּׁהִתְרָה בָהּ וְאָמַר לָהּ. אַל תִּיסְתְּרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי. מִשֶׁקִּינֵּא לָהּ וְנִסְתְּרָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֲפִילוּ לֹא נִסְתְּרָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. לֹא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פְּלִיג. אֶלָּא סָבַר כְּהָהֵן תַּנָּייָה וְהוּא מֵיקַל בְּעֵידֵי סְתִירָה. אֲנָן תַּנִּינָן. מַחֲלוֹקֶת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. סְתָם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. 26b לֹא עַל מַה דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פְּלִיג. אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר עַד שֶׁיִּשְׂאוּ וְיִתְּנוּ בָהּ מוֹצְרוֹת בַּלְּבָנָה. רִבִּי אַבָּא מָרִי בָּעֵי. תַּמָּן אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. כָּל מָקוֹם שֶּׁשִּׁנָּה רִבִּי מַחֲלוֹקֶת וְחָזַר וְשִׁנָּה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם. וָכָא הוּא אָמַר הָכֵין.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' ועד אין בה. כתיב והיא לא נתפשה:
מכל מקום. דהואיל ועד אחד נאמן בה כדלקמן עד מכל מקים נאמן. וכר' ישמעאל. דיליף מהכא דעד א' נאמן:
כל מקום שנאמר בתורה עד סתם. ולא כתיב אחד הרי הוא בכלל שני עדים במשמע עד כו' כדדריש בבבלי פירקין דכתיב לא יקום עד אחד באיש וגו' מה ת''ל אחד זה בנה אב כל מקום שנאמר בתורה עד הרי כאן שנים עד שיפרט לך הכתוב אחד ואמר רחמנא תרי לית בה אלא חד והיא לא נתפסה אסורה:
אשכח. מצינו ברייתא אחריתא דפליגא דתני בשם רבי ישמעאל שני עדים בעינן גם בטומא' ולא דריש להא דלעיל:
אנן תנינן. במתני' מחלוקת דר''א ודר''י:
גמ' כל ההן פירקא. כל זה הפ' מייירי בשקנא לה ועל מה ששנינו לקמן אמר עד א' ראיתי שנטמאת כו' קאי וכן אכל הנך מתני' דלקמן כדאמר בסוף פירקין וכלומר דדוקא לאחר הקינוי הוא דעד א' מהימן כדאמרינן בבבלי ריש מכילתין מפני מה האמינה תורה עד אחד בסוטה שרגלים לדבר שהרי קינתנה ונסתרה:
אפילו לא נסתרה. וכדמפרש ר' זעירא לקמיה:
לא דר''ש בן לקיש פליג. כלומר דלא תאמר הא דקאמר אפי' לא נסתרה פליג אגירסא דמתני' שלפנינו דאפי' לא נסתרה כלל ושמע מעוף הפורח פריצות' בעלמא יוציא ויתן כתובה לר''א. אלא סבר כההן תנייה והוא מיקל כו'. אלא פרושי קמפרש למילתיה דר''א דסבר לה כוותיה דמיקל בעדי סתירה דלא בעיא עדות ממש והא דקאמר אפי' לא נסתרה בעידי סתירה קאמר אלא אפי' שמע הסתירה מעוף הפורח כדפרישית במתני':
אית תניי. ואיכא דתני לה מתני' סתמא כדמפרש לקמיה:
לא על מה דר''א אמר ר' יושוע פליג. כלומר דהאי תנא דסתם במתני' לא דתימא דאדברי ר''א פליג לגמרי ולא גריס ליה במתני' וכן דפליג על דתני במתני' בשם ר' יהושע כי אם דסתם המתני' כדברי ר' יהושע אלא בגין דתנינן ר' יהושע כו'. כלומר דדברי יהושע לא גריס ליה במתני' אלא דסתם למתני' כדברי ר''א בלא מחלוקת דמיקל בעידי סתירה והיינו דבעי עלה ר' אבא בר מרי לקמיה:
תמן. בפ' החולץ אמרינן כל מקום כו' הל' כסתם והרי מחלוקת ר' אליעזר ור''י בפרק קמא:
והכא הוא אומר הכין. דסתם לן רבי כדברי ר''א בתמיה והא קי''ל ר' אליעזר ור' יהושע הלכה כר' יהושע:
אֲנָן תַּנִּינָן. מוֹצְרוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנָּי. מוֹזְרוֹת. מָאן דָּמַר. מוֹצְרוֹת. מָֽצְרָן עִמֵּר. וּמָאן דָּמַר. מוֹזְרוֹת. שָֽׁזְרָן כִּיתָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
ואיכן מצינו עד אחד בא''א כלום. דהא אין דבר שבערוה פחות משנים ואפ''ה נאמן הכא לטמאותה מגזירת הכתוב וה''נ נאמן להפסידה מכתובתה:
מתני'. דקתני סתמא דעד א' נאמן אף לפוסלה מכתובתה:
משהודה ר''ע לר''ט. בברייתא דלקמיה:
איכן מצינו עד אחד בממון כלום. דהא כתיב לא יקום עד א' לכל עון וגו':
אנן תנינן. במתני' מוצרות בלבנה:
אית תניי. דגריס מוזרות כגי' שלפנינו:
מצרן עמר. על הצמר מפרש דשייך כי האי לישנא פושטות הצמר לטוות:
שזרת כיתן. לשון משזר ששוזרות הפשתן:
מַה נָן קַייָמִין. אִין בְּהַהוּא דְשָׁמַע וְלָא יָדַע מִן מָאן שָׁמַע. כְּעוֹף הַפּוֹרֵחַ הוּא. וְאִין בְּהַהוּא דְשָׁמַע וְיָדַע מִמָּאן שָׁמַע. כְּעֵד מִפִּי עֵד הוּא. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין פְּלוֹנִי מִפְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי מִפְּלוֹנִי. מִילָּה דְלֵית בָּהּ תֶּימֶלִיוֹסִים.
Pnei Moshe (non traduit)
אם כהן כו'. אם דמיירי שהן מדברות ביניהן ששמעו איזה לזות שפתים מזאת ולא יודעות ממי שמעו:
כעוף הפורח הוא. ומאי עדיפא מרישא:
ואם כהן כאיש השומע ויודע ממי יצא הדבר כך הן אומרות זאת לזאת אני שמעתי מפלוני:
כעד מפי עד הוא. ועדות מעליא בסוטה היא דהא קי''ל כל מקום דעד א' ועבד ושפחה נאמנין עד מפי עד נאמן ופשיטא דתצא:
אלא כו' תימליוסים. פירש הערוך יסוד ושורש כלומר שהן אומרת כמדומה ששמעתי מפלוני ופלוני כו' כדבר שאין לו עיקר ויסוד. ואפ''ה הואיל ואחר הקינוי הוא ויש רגלים לדבר תצא אפילו אין כאן דבר ברור:
מה נן קיימין. במאי עסקינן הא דקאמ' עד שישאו ויתנו בה כו' וממי שמעו הן:
משנה: אָמַר עֵד אֶחָד אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת לֹא הָֽיְתָה שׁוֹתָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִילוּ עֶבֶד אֲפִילוּ שִׁפְחָה הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין אַף לְפָסְלָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. חֲמוֹתָהּ וּבַת חֲמוֹתָהּ וְצָרָתָהּ וִיבִמְתָּהּ וּבַת בַּעֲלָהּ הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנוֹת. לֹא לְפָסְלָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ אָֽמְרוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא תִשְׁתֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' אני ראיתיה שנטמאת. באותה סתירה שהיא על פי שני עדים לר' יהושע או על פי עוף הפורח לרב. אליעזר:
לא היתה שותה. דעד אחד נאמן בה אף להפסידה כתובתה שרגלי' לדבר ולקמן במתני' יליף לה מקראי:
אף לפוסלה מכתובתה. שלא תשתה ולא תיטול כתובתה:
ויבמתה. אשת אחי בעלה:
ובת בעלה. מאשה אחרת:
הרי אלו נאמנות. לעדות זו אע''פ שהן פסולות לכל שאר עדות שהוא לרעתה שהן שונאות אותה כדאמרי' ביבמות פט''ו הכא התורה האמינה כל עדות שיש בה ומיהו לא לפוסלה מכתיבתה הואיל ושונאות אותה אלא שלא תשתה:
הלכה: אָמַר עֵד אֶחָד אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת כול'. וְעֵד אֵין בָּהּ. אֵין לִי אֶלָּא עֵד. מְנַיִין אֲפִילוּ עֶבֶד אֲפִילוּ שִׁפְחָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעֵד אֵין בָּהּ מִכָּל מָקוֹם. וּכְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה עֵד סְתָם הֲרֵי אֵלּוּ בִכְלָל שְׁנֵי עֵדִים עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ הַכָּתוּב שֶׁהוּא עֵד אֶחָד. אַשְׁכָּח תַּנֵּי. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר. שְׁנֵי עֵדִים.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' ועד אין בה. כתיב והיא לא נתפשה:
מכל מקום. דהואיל ועד אחד נאמן בה כדלקמן עד מכל מקים נאמן. וכר' ישמעאל. דיליף מהכא דעד א' נאמן:
כל מקום שנאמר בתורה עד סתם. ולא כתיב אחד הרי הוא בכלל שני עדים במשמע עד כו' כדדריש בבבלי פירקין דכתיב לא יקום עד אחד באיש וגו' מה ת''ל אחד זה בנה אב כל מקום שנאמר בתורה עד הרי כאן שנים עד שיפרט לך הכתוב אחד ואמר רחמנא תרי לית בה אלא חד והיא לא נתפסה אסורה:
אשכח. מצינו ברייתא אחריתא דפליגא דתני בשם רבי ישמעאל שני עדים בעינן גם בטומא' ולא דריש להא דלעיל:
אנן תנינן. במתני' מחלוקת דר''א ודר''י:
גמ' כל ההן פירקא. כל זה הפ' מייירי בשקנא לה ועל מה ששנינו לקמן אמר עד א' ראיתי שנטמאת כו' קאי וכן אכל הנך מתני' דלקמן כדאמר בסוף פירקין וכלומר דדוקא לאחר הקינוי הוא דעד א' מהימן כדאמרינן בבבלי ריש מכילתין מפני מה האמינה תורה עד אחד בסוטה שרגלים לדבר שהרי קינתנה ונסתרה:
אפילו לא נסתרה. וכדמפרש ר' זעירא לקמיה:
לא דר''ש בן לקיש פליג. כלומר דלא תאמר הא דקאמר אפי' לא נסתרה פליג אגירסא דמתני' שלפנינו דאפי' לא נסתרה כלל ושמע מעוף הפורח פריצות' בעלמא יוציא ויתן כתובה לר''א. אלא סבר כההן תנייה והוא מיקל כו'. אלא פרושי קמפרש למילתיה דר''א דסבר לה כוותיה דמיקל בעדי סתירה דלא בעיא עדות ממש והא דקאמר אפי' לא נסתרה בעידי סתירה קאמר אלא אפי' שמע הסתירה מעוף הפורח כדפרישית במתני':
אית תניי. ואיכא דתני לה מתני' סתמא כדמפרש לקמיה:
לא על מה דר''א אמר ר' יושוע פליג. כלומר דהאי תנא דסתם במתני' לא דתימא דאדברי ר''א פליג לגמרי ולא גריס ליה במתני' וכן דפליג על דתני במתני' בשם ר' יהושע כי אם דסתם המתני' כדברי ר' יהושע אלא בגין דתנינן ר' יהושע כו'. כלומר דדברי יהושע לא גריס ליה במתני' אלא דסתם למתני' כדברי ר''א בלא מחלוקת דמיקל בעידי סתירה והיינו דבעי עלה ר' אבא בר מרי לקמיה:
תמן. בפ' החולץ אמרינן כל מקום כו' הל' כסתם והרי מחלוקת ר' אליעזר ור''י בפרק קמא:
והכא הוא אומר הכין. דסתם לן רבי כדברי ר''א בתמיה והא קי''ל ר' אליעזר ור' יהושע הלכה כר' יהושע:
מַתְנִיתָא מִשֶׁהוֹדָה רִבִּי עֲקִיבָה לְרִבִּי טַרְפוֹן. דְּתַנֵּי. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְטַמְאוֹתָהּ וְאֵין עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. כְּשֵׁם שֶׁעֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְטַמּוֹתָהּ. כֵּן עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. אָמַר לוֹ רִבִּי טַרְפוֹן. אֵיכָן מָצִינוּ עֵד אֶחָד בְּמָמוֹן כְּלוּם. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה. וְאֵיכָן מָצִינוּ עֵד אֶחָד בְּאֵשֶׁת אִישׁ כְּלוּם. אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁעֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְטַמּוֹתָהּ. כָּךְ עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. חָזַר רִבִּי עֲקִיבָה לִהְיוֹת שׁוֹנֶה כְרִבִּי טַרְפוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
ואיכן מצינו עד אחד בא''א כלום. דהא אין דבר שבערוה פחות משנים ואפ''ה נאמן הכא לטמאותה מגזירת הכתוב וה''נ נאמן להפסידה מכתובתה:
מתני'. דקתני סתמא דעד א' נאמן אף לפוסלה מכתובתה:
משהודה ר''ע לר''ט. בברייתא דלקמיה:
איכן מצינו עד אחד בממון כלום. דהא כתיב לא יקום עד א' לכל עון וגו':
אנן תנינן. במתני' מוצרות בלבנה:
אית תניי. דגריס מוזרות כגי' שלפנינו:
מצרן עמר. על הצמר מפרש דשייך כי האי לישנא פושטות הצמר לטוות:
שזרת כיתן. לשון משזר ששוזרות הפשתן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source